העסקת עובד סיעודי כרוכה בהוצאות לא קטנות , ישנן אפשרויות מימון שיכולות לסיי בהוצאות , ישנם כמה מקורות מימון:
1. המוסד לביטוח לאומי
2. הקרן לניצולי השואה
3. משרד הביטחון
4. ביטוחים סיעודיים בקופות החולים
המוסד לביטוח לאומי בסיוע משרדים אחרים, גיבשו סל הטבות למבוגרים הזקוקים לעזרה. החוק ידוע בשם "חוק הסיעוד" , שמי שזכאי למטפל סיעודי הוא אדם מבוגר שעבר את גיל הפנסיה ונזקק לסיוע בפעולות יום יומיות.
חוק הסיעוד של ביטוח לאומי- בעיקר משמש למתן שעות שבועיות של עזרה על ידי מטפלים סיעודיים שמגיעים למספר שעות לבית המטופל, ויהיו לעזר בפעולות השונות שלהן נזקק המטופל. מספר השעות הסיעודיות נקבע על פי רמת היכולת של המטופל, ככל שהיכולת והכנסת המטפל נמוכות יותר, כף יתכן ויזה לשעות רבות יותר של סיוע מספר השעות אותן יקבל המטופל, יהיו בכפוף לבדיקת רמת תפקודו ותקבע ע"י איש מקצוע מטעם ביטוח לאומי בביתו של המטופל, כדי לראות עד כמה הוא מתפקד ומה יכול לעשות בכוחות עצמו ובמה נזקק לעזרה.
אפשר להמיר את הגמלה בכסף או במתן שירותים אחרים אותם ניתן לקבל ( מכשיר מצוקה , מוצרי ספיגה, שירותי כביסה וביקור במרכזי יום ) וניתן גם לשלב בין הדברים.
מי שהוכר כנרדף ע"י הנאצים ע"י ועדת התביעות ומוגדר על ידי הביטוח לאומי כקשיש הזקוק לעזרה סיעודית זכאי לקבל עוד 9 שעות שבועיות בנוסף למה שביטוח לאומי אישר בחוק הסיעוד , העזרה ניתנת לקשישים שהם סיעודיים לגמרי (150 אחוז ומעלה).
הקרן לניצולי שואה גם מעניקה סיוע סעודי קצר מועד למקרים בהם המטופל מעד או שבר משהו ונזקק לעזרה לזמן מוגבל לאחר אשפוז ולזמן קצוב.
בשנים האחרונות ניתן גם ליוצאי צפון אפריקה הכרה כנפגעים על ידי הנאצים ועוזריהם , ומוכרים שניצולי שואה ואז מקבלים פיצויים על כך , כך שגם הם יכולים להסתייע בשירות הנ"ל.
נפגעי פעולות איבה מקבלים את את העזרה והסיוע שלהם דרך הביטוח הלאומי.
נפגעי צה"ל מקבלים את הסיוע דרך משרד הביטחון כחלק מהסיוע שמשרד הביטחון מעניק לשיקום נפגעי צה"ל , לעזרה הפיזית והנפשית , כדי לקדם ולהחזיר את הנפגע כמה שיותר קרוב למסלול החיים הרגיל , צה"ל מעניק גם עזרה כספית וסיוע בהבאת עובד זר סיעודי ובמימון העלות שלו.
עובד זר לטיפול סיעודי כמו עובד בכל מקום אחר בארץ בא לתת מענה לכמה צרכים של המטופל.
ראשית, הוא מספק לו ליווי חברתי מה שאומר ישיבה עמו במסעדה, ליווי שלו לקופת החולים או לקניות או לכל מקום אחר.
שנית, הוא מטפל בו אישית על ידי האכלה, רחיצה, הלבשה, ואם צריך אז גם החלפת חיתול. ובנוסף לכך, מטפל סיעודי דואג לסביבתו של המטופל כמו ניקיון החדר או הבית שלו, החלפה של המצעים שלו בשגרה או כשצריך באופן מיוחד, שטיפת כלים ולעיתים גם בישול. חשוב לציין שהמטפל אמור לסייע למטופל בלבד מה שאומר שהוא לא אמור לבשל לאורחים שמגיעים או לאחרים.
לאחר התהליך שעברנו, הגענו לשלב שבו המטפל נכנס אל חיינו , שלב שבו אנחנו ,כמעסיקים , צריכים לדעת שיש לנו חובות כלפי העובד הסיעודי: שכר,
זכויות ותנאים סוציאלים ,פנסיה , תנאי מחיה ראויים , כל אלו חובות של המעסיק כלפי המטפל הקבועות בחוק.
על המעסיק לשלם לעובד
לא פחות משכר המינימום הנדרש
בחוק, לא יאוחר מה-9 לכל
חודש עבור החודש הקודם.
על המעסיק לתת לעובד יום
מנוחה שבועי של 25 שעות רצוי
שישי שבת או שבת ראשון.
לאורך כל תקופת העבודה של
העובד הזר על המעסיק לדאוג
שלעובד יהיה מקום מגורים ראוי
ותנאים טובים ונוחים.
המעסיק מצהיר בזאת הינו בעל רישיון העסקה חוקי ובעל תוקף . כל שינוי בסטטוס העסקה מחייב הודעה למטפל ולתאגיד.
על פי החוק זכאי העובד לקבל
תשלום על ימי מחלה , הוא זכאי
לתשלום חלקי עבור הימים בהם
הוא נעדר מהעבודה , התשלום
יעשה בהצגת טופס אישור
מחלה על ידי הרופא המטפל.
על המעסיק לשאת באחריות ודאגה לביטוח רפואי כלפי העובד לכל תקופת העבודה המעסיק חייב לתת עותק של הפוליסה
לעובד בשפה שהוא יכול להבין.
יש לצרף אישור שניתן על ידי
אחד מהגופים הבאים: המוסד
לביטוח לאומי, משרד הביטחון
ועדת החריגים או הערכת תלות
ביחידת ההיתרים – ענף הסיעוד
במשרד הפנים.
יש לשלם אגרה בבנק הדואר או ישירות באתר של משרד הפנים. את השובר לתשלום יש ניתן לקבל גם ביחידת ההיתרים.
חברת אנשים נוסדה בשנת 2000 על ידי גברת ליליאן מדר , במטרה לתת מענה מקצועי ואנושי בהבאה של עובדים זרים המורשים לעסוק בסיעוד לאוכלוסיה הנזקקת לכך.
